ברפואת הצמחים המודרנית
מקבל צמח הרוזמרין מקום של כבוד
כטיפול ממריץ במצבי חולשה,
כאשר השמן הנדיף
הוא המרכיב החשוב בצמח
המכיל רוזמרין קמפור
המשפיע על מערכת העצבים ומחזור הדם.
השמן הנדיף מכיל גם חומר
אנטי בקטריאלי ונוגדי חמצון.

בשימוש בארומתרפיה

משתמשים בשמן הרוזמרין:

לסילוק רעלים מהכבד.                                      (כאן נרשמים לקבלת טיפול)

השמן האתרי מעורר את הכבד שלא מעט פעמים
עמוס בכימיקלים, שומן רווי ואלכוהול.

לטיפול בכינים (הרחקה ומניעה)

בתרכובות לשמפו וסבונים.

לפינוי פסולת על ידי הזעה 

(מכיוון שלרוזמרין תכונה מחממת וממריצה)

לעייפות וכבד עמוס

משפר ריכוז וזיכרון

למחלות ראומאטיות

הפרעות בסירקולציה

לכאבי בטן.

מרכיב עיקרי לטיפול בקופרוזיס.

(הקופרוז היא בעיית עור שכיחה

עם מרכיב גנטי של התרחבות כלי דם

אצל אנשים בהירי עור עם עור דק במיוחד

באזורים הנגועים הבאים לידי ביטוי

באדמומיות בולטת בצדי האף, בסנטר ובלחיים

היא מתפרצת בעקבות חשיפה לחום השמש

שימוש באלכוהול, תרופות כמו אנטיביוטיקה

ומדללי דם, קוסמטיקה עם מכשירי אדים

סאונה, ג’קוזי, חדרים צפופים וחמים

לחץ, חום ושפשוף עלולים לגרום

לפיצוץ נימי דם קטנים

שמביא למראה לא אסתטי כ “עכבישים”.

נכון להיום אין פתרון חד משמעי לבעיה,

אבל בהחלט אפשר למתן אותה ולמנוע מצבי החמרה.

רצוי להימנע מכל מצב של חום,

אסור ללחוץ ולשפשף את המקום הנגוע.

חובה להשתמש בקרם הגנה וכובע שמש רחב למניעת קרינה

השימוש בארומתרפיה עם צמח הרוזמרין מרוקן את נימי הדם,

ומשאיר תחושה של בערה

(בגלל: עישון, אלכוהול וכימיקלים).

האש הזאת מחממת את האש בכלי הדם

וזה נפתח ומתרוקן החוצה,

נכנס למחזור הדם ומשנה פאזה

וכך מעכב ומונע מראה “עכבישי.”

 

צמח הרוזמרין שימש לשימור המזון בעיקר בשרים.

בתרבויות מסוימות שמים בשיפודי בשר ענפי רוזמרין,

הרעיון הוא שהרוזמרין ייספג בבשר עם השומן

ימזער את הנזק של השומן הרווי. 

תה רוזמרין: מסייע לעיכול, מחזק את המוח והלב

מפיג עייפות, טוב להצטננות, מאזן לחץ דם נמוך,

עוצר דימומים, מתאים לשטיפת הפה והחניכיים

ומשפר את מצב הרוח.

מעט היסטוריה ופולקלור

צמח הרוזמרין הוא צמח גינה נפוץ

לגידול ושימוש מסחרי בארצות רבות.

הוא צמח ירוק עד ממשפחת השפתניים,

גבעוליו זקופים ועליו מחטניים

בצבע ירוק כהה בצידו העליון, אפור כסוף

בצדו התחתון, ופרחיו בצבע תכול בהיר,

גובהו נישא עד למטר שמונים

ופריחתו היא רב שנתית.

מקור הצמח הוא בדרום צרפת ובמזרח התיכון.

שמו לקוח מהשפה הלטינית בה כונה הצמח

“רוס מרינוס” שפירושו טל הים

וזאת משום שהצמח זקוק להשקיה רבה.

אגדות רבות הופצו סביב השימוש בצמח הרוזמרין

שייחסו לו כוחות מאגים כמו מניעת מגפות והפצתן,

כקמע לאהבה וכן כצמח הזיכרון.

בסין העתיקה השתמשו בצמח לטיפול במערכת העצבים,

להעלאת לחץ דם נמוך, לטיפול באסטמה,

אלרגיה, שמירה על הזיכרון וכן לשימור מזון.

בארצות ערב השתמשו בצמח לשיפור הזיכרון

וחיזוק החושים הפנימיים. לאנשים שאיבדו את חוש הריח

ויכולת הדיבור (הריפוי היה תלוי בסיבת המחלה).

הערבים כותשים את העלים ומפזרים את האבקה הכתושה

על חבל הטבור של הרך הנולד כגורם חיטוי.

בתימן השתמשו בצמח לניקוי הדם, ניקוי הכליות ודרכי השתן,

שיפור הזיכרון והפעילות המוחית ולחיזוק הלב

בצרפת הרוזמרין היה משמש לתוספת לשכר ויין,

וכחומר מרחיק עש מבגדים שאוחסנו,

כמו כן היו מבעירים את ענפי הרוזמרין בבתי חולים

כדי למנוע התפשטות מחלות.

במצרים העתיקה השתמשו בצמח כקטורת

לטקסים רוחניים, וכן בקברי הפרעונים

היו מניחים זרי רוזמרין.

ביוון וברומא נעשו שימושים זהים,

ביוון נחשב צמח הרוזמרין לצמח הסטודנטים,

הם היו מקשטים את השיער בענפי רוזמרין

לשיפור יכולת הריכוז, והיה מועבר בין החברים

לספסל הלימודים כאות לנאמנות.

באנגליה נהגו לגרש שדים ורוחות

באמצעות קטורת של עלי רוזמרין

בהונגריה נעשה שימוש במי הרוזמרין

כמי פנים מחדש נעורים “מים הונגרים”

ע”ש המלכה אליזבט מהונגריה

שנהגה לשטוף את פניה במי רוזמרין.

כמו כן שימשו מי הרוזמרין כמרכיב חשוב במי הקולון,

והיו מספיגים את הרקות במקרים של כאבי ראש.

בימי הביניים השתמשו בצמח הרוזמרין

כקמע נגד עין הרע וכישוף

כחומר משמר בעיקר לבשרים

במאה השישית לספירה הוציא קרל הגדול

מגדולי שליטי אירופה, צו המחייב לגדל

בכל הגנים הקיסריים את צמח הרוזמרין.

שימוש בשמן הרוזמרין לא מומלץ ל:

נשים בהריון וילדים מתחת לגיל 10

לחולי אפילפסיה

לאנשים שנוטלים מדללי דם

למשתמשים בתרופות פסיכיאטריות

יש להתייעץ עם הרבליסט מוסמך

לפני כל שימוש בשמנים אתריים.

נ.ב

אשמח אם תשתפו אותי וגם תוסיפו אם יש לכם מתכונים

עם צמח הרוזמרין, ואיזה עוד שימושים שלא הוזכרו כאן

ב”ברכת שמיים”
ברכה צבי

תגובות

תגובות